בס"ד
1.
בשעה שאני כותבת את השורות האלה, נוקש הגשם על חלוני. הגשם ה(כמעט) ראשון. איזה חידוש מרענן לאחר קיץ ארוך, חם ומאובק! יש משהו באוויר הזה, הטהור, הנקי, שפותח את הלב. לא יודעת אם חשבתן על זה, אבל גשם הוא מתנה משם לכאן, הרגשה של קשר ישיר. בורא עולם בשמיים יושב ומוריד משם טיפות של חיים וכוח אלינו כאן בארץ. ממש מתנה ישירה זכה ונקייה. איזה חסד!!! והשנה – מוצאי שביעית – החסד הזה בא אלינו מוקדם מהרגיל. כמה מרגש.
2.
כשהיינו ילדים ידענו לחכות לו באמת. להתרגש ממנו כמו מדודה מאמריקה שבאה לבקר עם מזוודה מלאה מתנות. איך קיפצנו בין השלוליות. איך מילאנו שוב ושוב את ריאותינו הקטנות בריח הקסום של האדמה התחוחה. זוכרת איך אמא שלי הבטיחה לאחותי מטרייה במתנה על מבצע כלשהו. ביום המיוחל צעדנו כולנו לקנות את המטרייה הנחשקת, אבל מה לעשות שעד שהגיע היום המיוחד טרם הואיל להופיע הגשם? איך צעדה אחותי בגאון עם המטרייה הפתוחה מעל ראשי כולנו אבל גשם אין... וכמה, כמה חיכינו לגשם שיבוא!!! איך ידענו פעם ליהנות מהנאות פשוטות, זמינות ומתוקות ומתי זה קרה לנו שרק נופש זוגי בהונולולו עושה לנו את זה?
3.
איזו מתיקות מילאה אותנו כשמדדנו מגפיים. וכשבדקנו אם הסוודר משנה שעברה עוד עולה עלינו. בימים שירושות מאחים ומבני דודים היו עניין שבשגרה, (כן, גם אצל אנשים בעלי אמצעים!) אחת ההנאות הכי מתוקות הייתה לקבל חבילה של בגדים ולנסות לראות מה מתאים למי, ואיזה סוודר מצחיק של נקודות כתומות וירוקות על רקע וורוד הביאו לבנים!!! ואם כל כך נהנינו, בכנות, מבגדים יש שנייה שהעבירה לנו הדודה מאמריקה, מה זה אומר על הדור שלנו ועל ילדים שלא יודעים לשמוח גם עם בגד חדש ויקררר להחריד?
4. כמה מעלות בגשם, עם קריצה:
5.
משהו חדש שלמדתי על גשם, בחסות החוברות המופלאות של "תורת אביגדור": חשבתם פעם איך מגיע הגשם אל מעל החלון שלנו, מאפשר לנו לשבת בבית המחומם היטב ולהתבונן באדי הגשם על חלוננו כשריח של מרק דלעת חם ברקע? הרי הגשם מתאדה מעל הים ושם הופך לעננים. אבל הבית שלנו, חברות, נמצא מעל היבשה, לא מעל האוקיינוס. איך מגיעים העננים אלינו הביתה? שימו לב, בדיוק לכן אנחנו אומרות: משיב הרוח ומשיב הגשם. הקב"ה לוקח את העננים שמתעבים מעל האוקיינוס, מעיף אותם אל עבר הבית שלנו, ולא משנה אם גרים אנו בחיפה או בבני ברק, בנתניה או בבית שמש. בכל מקום שם נצרכים אנשים לגשם - שם מוריד בורא עולם את המים מעל ראשי האנשים. זהו רק נס אחד, רק אחד, מתוך מארג הניסים האדיר שטמון רק בטיפה אחת של גשם.
6.
הנה עוד כמה רמזים לניסים. נקודות למחשבה ולהתבוננות: איך מגיע גשם שהתאדה מהאוקיינוס המלוח להיות מתוק ונעים לחיך? איך בכלל הוא הופך להיות נקי ומטוהר אחרי שהים הוא לא לגמרי שיא הניקיון והצחות? וחשבתם איך זה קורה שדווקא בחורף מגיע הגשם ולא סביב השנה כולה? לא לחינם זמן ירידת גשמים הוא עת רצון. ביחד עם כל הניסים שנוחתים על ראשינו, יכולים אנחנו לבקש עוד ברכות משמיים, כי ליד המתנות העצומות שבגשם, עוד נס אחד או שניים, בינינו – מהם?