בס"ד
1.
הימים הנוראים מאחורינו. כעת אנחנו זוכות לשבת בצל השכינה בסוכה המגוננת. בחיבוק האוהב של אבא שבשמיים. זכיתי להכיר יהודי צנוע בירושלים שמשתדל שלא לעזוב את הסוכה משך כל חג הסוכות אלא לדברים דחופים. הוא יושב בסוכה יום ולילה והוגה בתורה, עטוף בשכינה הסובבת אותו. סוכות הוא זמן שמחתנו. לא לחינם אנחנו שומעים מכל סוכה את "ושמחת בחגך". זהו זמן של משפחה ושל ילדים ואצל לא מעטים זה גם החג של הוויזיטעס – הביקורים. ביקורים משפחתים חמימים של סבא וסבתא, דודים ודודות, אחיינים, נכדים. כמה טוב להיות בתוך משפחה חמה ומלוכדת.
2.
אבל לא כולם זכו בכאלה סוכות אוהבות ומלכדות. יכול להיות שליד הסוכה התוססת שלך יושבת אישה לבד בסוכה. כל כך בודדה בסוכה שבנתה בעצמה מבד כי היא לא יכולה לבנות סוכה מקרשים והתביישה לבקש עזרה מהשכנים. הסוכה שלה מתנדנדת, וכשמגיעה רוח, מתנודדים הבדים בכוח. יכול להיות שהיא מאזינה מבחוץ לקולות הצחוק והשמחה העולים מהסוכה שלך וחושבת לעצמה האם יכול להיות שמישהו שכח שיש פה אישה שגרה לבד ושהייתה שמחה להזמנה, לאוזן קשבת, לטעימה ממעדני המטבח לאחר שלא בישלה לעצמה שנה שלמה, כי למי יש חשק לבשל רק לעצמה.
3.
יכול להיות שבסוכה ליד יושבת בחורה. היא לא בודדה. יש לה אחים ואחיות, גיסים וגיסות, הבית שלה מלא, אבל לה ריק בלב. כבר כמה שנים שהיא מחכה לשידוך שלה, ובסוכות, החג השמח הזה שבו כל משפחה חוגגת ושמחה ביחד, ושניים שניים באים אל הסוכה שלה, היא מרגישה ביתר עוצמה את הלבד שלה.
4.
אישה אחרת דווקא זכתה להינשא ויש לה בעל תלמיד חכם ובביתם שלום ושלווה ואושר ושמחה. אבל כשילדים אחרים שרים בקולות דקיקים וממיסים "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת" היא רוצה גם. ילד משלה. קטן וחמוד עם תלתלים וצחוק ולחיים תפוחות שתובעות נשיקות. ואין לה. חשבתם שדממה יודעת לצעוק? בבית שלה הדממה צועקת בקול. צורחת. ומסביב כל כך הרבה רעש והמולה. יש אנשים שבאמת חג להם היום בלב וגם בבית.
5.
ויכול להיות שהיא משדרת שהיא גיבורה וחזקה. שהיא לא צריכה אתכם בכלל ולכו מכאן. טוב, חייבים להשתמש במיומנויות תקשורת גבוהות כדי לחבק את מי שאין לו. אף אחד לא רוצה להרגיש שהוא ה"לולב" שלכם. כלומר, שהוא האישיות שדרכה, צדיקים שכמותכם, תזכו במצוות גמילות חסדים. לא באים למישהי שאין לה ואומרים: "וואי, חשבתי עלייך. איך את מסכנה וכל כך לבד. אולי תרצי לבוא אלינו לחג?" עכשיו היא באמת מרגישה מסכנה, ולא תודה. פעם יצא לי לדבר עם אישה שאמורה להיות בעמדה של עזרה לזולת, אבל אם הנעזרים שלה היו יודעים איך היא מדברת ומתארת את האומללות שלהם בצבעים חיים ומוחשיים עד לתיאבון – הם היו נמנעים מלקבל ממנה עזרה. שנים שאני מתאפקת שלא לומר לאישה שנעזרה בה איך זה היה נראה מאחורי הקלעים. לי זה אסור וזה לשון הרע, אבל למה??? למה לעזור ממקום של עליונות והתחסדות? מי שנעזר בך לא בחר במצב הזה, וכל אחד מאתנו עלול להגיע למצבים לא פשוטים ביום מן הימים. לא היית רוצה להיות יום אחד במצב של נעזרת שנלעסת תוך כדי בפיהם של העוזרים.
6.
פיתחו את העיניים. את הלב. התבוננו מסביבכן. מי תשמח לביקור חג? לעוגת דבש מלאת מיץ? להזמנה לחוג אתנו את סעודות החג? אולי רק לשיחת טלפון שתחמם את הלב ותאפשר להם להרגיש ש"חשבתי עליכם". יש מספיק דרכים חכמות ורגישות לתת לאנשים סביבנו תחושה שאכפת לנו מהם. שאנחנו רוצים בטובתם. ולא, לא שאנחנו מרחמים עליהם. אם את באמת מרחמת – תתחילי להתפלל עליה. ותודה, אבל אין צורך להודיע לה שאת מתפללת עליה. אפשר לעשות כל כך הרבה כדי להיות בטוחים שכל בניו ובנותיו של הקב"ה מרגישים שמחים ומאושרים בחג ביחד עם כל בית ישראל. מאחלת לכולנו שאת חג הסוכות הזה נזכה לקיים בסוכת עורו של לווייתן וכולנו נהיה שמחים ומאושרים בבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן!!