בס"ד
1.
יש לי שאלה מעניינת לשאול אתכן, אבל תענו עליה רק לאחר כמה שניות של עצימת עיניים, בסדר? מצוין. יצאנו לדרך. השאלה היא: איזו דמות חינוכית את מזהה כדמות שהשפיעה ותרמה לך במשך השנים? בחרת דמות? עכשיו אשאל אותך שאלה קצת אישית. אפשר? מרשה לי לנחש מהו אחד המאפיינים הכי בולטים של הדמות הזו? ובכן, תני לי להניח שאותה אישיות הייתה מלאת חום ואהבה. קלעתי בול, אה?
2.
אין ספק שדמויות שהותירו בנו חותם הן דמויות שלפני הכל, לפני כל המסרים המדהימים והמרוממים שהיה להן להעביר לנו, העניקו לנו אהבה פשוטה מתוך אמון כן וחם בזה שאנחנו טובות, שאנחנו ראויות, ומכיוון שכך שגם יש לנו את הכוחות להיות טובות יותר. אחת הדמויות שעלתה בדמיוני באופן ספונטני היא של הרבנית לאה אוירבך ע"ה. הרבנית היתה מורה שלי לפני הרבה מאוד שנים, כשהייתי בכיתה ג'. ועל אף שלצערי אני זוכרת במעומעם ממש את מה שלמדנו (נביא וחשבון) את האצילות שנבעה מיראת שמיים טהורה, את החום הממיס, את היחס המפרגן, את החיוך הרחב - אני זוכרת היטב. ממש כמאמר המשפט המוכר והנכון כל-כך: אנשים לא בהכרח יזכרו מה אמרת להם, אבל הם בפירוש יזכרו איך נתת להם להרגיש.
3.
מעניין: לאחרונה פגשתי אישה מבוגרת ממני שלמדה ביסודי בבית הספר בבית וגן ומאוחר יותר שלחו אותה הוריה לתיכון דתי שאיננו חרדי. מכיוון שידעה שגם אני למדתי בבית וגן, היא העלתה זיכרונות מבית הספר כפי שהיא זוכרת אותו מלפני למעלה מחמישים שנה. על אף מרחק השנים ועל אף שכיום היא לא משייכת את עצמה לבית יעקב, מדהים היה לראות איך גם היא נזכרה בערגה ברבנית הבלתי נשכחת, המורה לאה אוירבך ע"ה. מרגש לראות איך מורה שאוהבת אותך, שנותנת לך תחושה רצויה וחמימה, משאירה את חותמה עלייך גם אחרי כל-כך הרבה שנים, וגם אחרי שעזבת את המקום ואת הסגנון ואת החברה שבה גדלת.
4.
כהורים עלינו לאמץ על לבנו את המסר החשוב הזה: ילדינו לא בהכרח יזכרו מה אמרנו ומה עשינו. הם כן יזכרו איך ועד כמה אהבנו אותם. כמה חייכנו אליהם, כמה לחשנו באוזניהם שהם חשובים וקרובים ורצויים לנו ללא כל תנאי, רק כי הם שלנו וכי קיבלנו אותם במתנה משמיים מידו הרחומה של הבורא. ככל שנעניק להם תחושה חמימה ונינוחה בבית שלנו כך הם ייקשרו אליו בעבותות, והקשר הזה לא יתפוגג גם אחרי עשרות שנים וגם לאחר שיעזבו את ביתנו אל בתיהם שלהם. ילד שמרגיש אהוב ורצוי בלי תנאים ובכל מצב אצל הוריו תמיד יחזור הביתה כדי לנשום אל תוכו את ניחוחות האהבה והקבלה, לטעום מהמרק החם ולהרגיש את מגע הכרית הנעימה.
5.
ומכיוון שלאהבה יש כוח חזק כל כך, עלינו להיות מודעים גם אל סכנותיה. סיפרה לי חברה סיפור שטלטל אותה עד ליסוד: משך תקופה ארוכה היא נהגה ללכת אל מטפלת רגשית מסוימת. הטיפול התארך והתארך וכשבעלה התריע על כך שחשבון הבנק נאנח ובכלל הטיפול לא נראה לו כי הוא משפיע עליה לא לטובה. היא ראתה בזה חוסר פרגון וחוסר הבנה של מהות התהליך הטיפולי. לקח לה זמן להבין שהמטפלת הזו חונקת אותה באהבה הרבה שהיא מרעיפה עליה, מייצרת אצלה תלות בלתי בריאה ואוסרת אותה בכבלים של מילים טובות ומלטפות. היא השתחררה מהטיפול המזיק ההוא בחסדי שמיים, אבל לקח לה זמן ארוך מדי ללקק את הפצעים ולחזור ליציבות ולאיזון הנפשי.
6.
אנחנו נמצאים עכשיו בימים גדולים של אהבה. ימים של קרבת אלוקים מתוקה. אהבה גדולה אהב אותנו בורא עולם. חמלה גדולה, תקשיבו טוב למילים, אתן מבינות על מה אנחנו מדברות? חמלה גדולה ויתרה חמל עלינו. כמה טוב לשוב אל אבא שאוהב אותנו באמת. שרוצה בטובתנו ושהקרבה שלו היא הדבר הכי אמתי שיש בתוך עולם הבלבול וההסתר הזה. זה הזמן להתמלא בכמה שיותר אוצרות רוח לימים שעוד יבואו. לזכור מי אנחנו באמת, מי היינו לפני ששכחנו והתבלבלנו ולמה אנחנו שואפות באמת. זה הזמן לחזור לאני האמתי והטהור שלנו, להתרפק על אבא שבשמיים כתינוקות. זה הזמן להרגיש קרוב קרוב כמה טוב להיות טוב.